פרעות בלוב!

החל משנת 1911 היה שטח של לוב תחת שלטון איטליה. בשנת 1936 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין איטליה הפשיסטית לבין גרמניה הנאצית. דבר שגרר פגיעה באוכלוסיה היהודית מידי האיטלקים ומידי האוכלוסייה המוסלמית המקומית. סבי ניסים מכלוף באותה תקופה היה נשוי לסעודה אחותה של סבתא שלי וביחד היו להם 7 ילדים. בשנת 1940 הפגיעה ביהודים גברה עם הדרדרות מצבו של מדינות הציר: גרמניה, יפן ואיטליה. שבא לידי ביטויי בצו שהורה לכלוא את נתיני מדינות האויב בלוב במחנות הסגר בקרבת הערים. החל מיוני 1942 הורחבו בלוב חוקי האפליה הגזעית וגברים מגיל 18-45 גוייסו לעבודות כפייה. משנת 1945 בנובמבר החלו פרעות בלוב ו-142 נפש נהרגו והשאר נפצעו. סבא שלי נלקח לעבודת כפייה ואשתו סעודה ו-7 ילדיו נרצחו בפרעות שביצעה האוכלוסייה המוסלמית ביהודים המקומיים. סבא שלי הצליח לברוח ממחנות ההסגר לסבתא רבא שלי.

אודות על סבי ניסים מכלוף!

משנת 1939 שהצטרף מסוליני (ראש ממשלת איטליה) להיטלר וזנח את יהדות לוב ואז באותו חודש הערבים טבחו ביהודים בערך כ- 1200 נפש. ובין היתר את אשתו של סבי ו-7 ילדיה הרגו ובנוסף גם שרפו את גופותיהם. סבתא רבא שלי עבדה כתופרת בכל העיר ובין היתר למוכתרי העדה המוסלמית. כאשר פרץ הפוגרום סבתא רבא שלי יכלה להרשות לעצמה להסתתר אצל המוכתרים, עד יעבור זעם, בינהם גם סבי ז"ל הסתתר אצל המוכתרים. שחלף הזעם סבתא רבא שלי ביקשה מסבי להישאר אצלה כי לא היה לו לאן ללכת, עם הזמן סבתא רבא שלי הציעה לו את ביתה השנייה למעשה אחותה של אשתו שנרצחה בפוגרום. ב-1948 סבתי וסבי ודודי הבכור עלו לארץ והתמקמו במושב יצוף שנמצא בצומת ביל"ו. שם נולדו עוד שני אחים חיים ויונה. כאשר סבי זנח את עבודת המושב, נאלץ לעזוב על ילדי הסוכנות כמי שלא מילא את היעוד שלו בישוב. משם עברו למעברת קובבה שנמצאת בין יבנה לרחובות (שמה היום נקרא אבן גבירול) ושם נולדו יתר דודי חנה, מרים ואבא שלי (אלי).